אזהרה: אני מזועזעת ורוצה לכתוב על זה. הקריאה לא מומלצת לאנשים רגישים.
בדיוק קראתי עכשיו על שימוש בחלב אם לבישול, איכס איכס איכס. אני מזועזעת עד עמקי נשמתי.
אני לא יודעת מאיפה להתחיל לבקר את העניין הזה. זה נראה לי קניבליזם ממש. מילא להשתמש בבני אדם אחרים לצורך הצלת חיים- לתרומת דם, או איברים (איברים מהסוג שאפשר לתרום ולהמשיך לחיות, לא מהסוג שצריך להתרסק עם האופנוע על הכביש כדי לתרום). אבל להשתמש בבני אדם סתם בשביל לגוון את התפריט? בני אדם צריכים להיות מטרה ולא אמצעי (את זה קאנט המציא, לא אני).
אמהות בכל העולם קורעות את עצמן כדי להאכיל את הילדים שלהן בחלב אם. הנקה היא משימה קשה, ודורשת המון השקעה, תזונה טובה, מנוחה טובה (שהיא השקעה מצד בני הזוג שמאפשרים אותה) ושעות של הנקה או שאיבת חלב. כתוב שם שמשלמים 10 יורו לליטר. 50 שקל. לאמא רגילה זה יקח יום שלם שכולל מנוחה טובה, תזונה טובה, ותינוק רעב אחד (או- תינוק שאוכל תחליף חלב שאין אף מחקר שמראה שהוא אפילו מתקרב באיכות התזונתית שלו לחלב אם).
נראה לי שהמשמעות החברתית של זה, אם זה לא יעלם באותה פתאומיות שבה זה בא, היא שוב ניצול של השכבות החלשות ועבדות. שוב אנשים מהשכבות החלשות יאלצו למכור את הגוף והבריאות שלהם לטובת פינוקים של עשירים.
לפחות אחר כך נוכל לבקש, ללא נקיפות מצפון, מילדים נוצריים קטנים למכור לנו קצת דם להכניס למצות של פסח, ולא נצטרך להמשיך לחטוף אותם כל שנה.
במקום תה 
אוי, את צריכה לכתוב בהיתוך, לפחות בזכות משפט הסיום.
אני מתלבט עד כמה זה מזעזע, כנראה זה משהו אישי. כמה מזעזע בעינייך שבתאילנד אוכלים חתולים וכלבים, למשל? (אומרים ששם אוכלים כל מה שיש לו ארבע רגלים חוץ מכסא ושולחן.)
בעניין ההיתוך- אין לי כוח לרדוף אחרי מידע הזוי ומוזר. אבל משפט הסיום שלי באמת מתאים לסגנון שלהם.
בעניין הזעזוע- זה מאוד פשוט- חיות זה בסדר לפטם ולאכול: חתולים, כלבים, אופוסומים הכל הולך (לגויים) חוץ מחיות נדירות שנכחדות. בני אדם בשום פנים ואופן לא.
אבל חלב אם נוצר כדי שיאכלו אותו. זה לא כמו שמישהו ימכור כליה כדי שיכינו ממנה מעדנים (המתכון ב"חניבעל", נראה לי. או איזה סרט אימה בסגנון). הטענה על עניים שיזיקו לעצמם או לילדים תמורת הכסף – מקובלת עלי במידה מסויימת, אבל הטענה של הקניבליות – לא ממש.
אתה צודק שזה לא בדיוק קניבליות, אבל זה קניבליות בעקיפין…
ברירת המחדל של הגוף היא לשלוח לחלב האם את כל המרכיבים התזונתיים המעולים שיש באוכל, גם אם זה בא על חשבון האמא. התינוק שלי לוקח לי את כל המרכיבים התזונתיים המעולים שיש באוכל שלי וזה בסדר מבחינתי ואני משתדלת לאכול טוב במיוחד כדי שיספיק גם לו וגם לי, אבל לא תמיד מצליחה, למשל, שיהיה מספיק ברזל לשנינו, אז הוא אדמדם וזורח ואני קצת אנמית. לא נורא, כי הוא התינוק שלי. (ברוך ה' גם התינוקות של השכנים אוכלים את החלב שלי, וגם זה בסדר, נתתי להם את השאריות באהבה, וחס וחלילה לא מכרתי להם כלום ולא מנעתי מהתינוק שלי כל מה שהוא צריך).
אם אדם אחר שאני לא מכירה ולא אכפת לי ממנו אוכל חלק מהגוף שלי, וזה בא על חשבוני ועל חשבון התינוק שלי- זה נחשב בעיני קניבליות.
וגם- איכס איכס איכס.
גם לאכול את לולי זה איכס איכס איכס, ואני בטוחה ששלומלומון יסכים איתי!!!
אביגיל- זה יותר איכס לאכול חלב אם (איכס) מלאכול כלבה. יש כלבות אחרות, אבל האדם הוא חד פעמי. לאכול ספציפית את הכלבה שלך, זה קצת יותר איכס מלאכול כלבה סתם, קצת פחות איכס מלאכול חלב אם. נגיד את זה ככה: אם היתה לי בחירה בין זה שמישהו (גוי) יאכל את לולי או שיאכל חלב אם שאני מכרתי לו (איכס)- הייתי מעדיפה שיאכל את לולי.
בקשר לשלום- הוא לא מבין בדברים האלה, אבל אין ספק שהוא באמת אוהב את לולי. בשלב זה של החיים נראה לי שהוא היה מעדיף לאכול בעצמו את לולי ושאף אחד נוסף לא יקבל את תשומת הלב של אמא שלו (השערה על בסיס יחסו לתשומת הלב שמקבל אחיו הקטן).
אני חייבת להגיד שהאמירה "אם היתה לי בחירה בין זה שמישהו (גוי) יאכל את לולי או שיאכל חלב אם שאני מכרתי לו (איכס)- הייתי מעדיפה שיאכל את לולי."
קשה לי. אני מעדיפה להתעלם בגלל שאת חברה שלי ומעדיפה לחשוב עלייך כמבולבלת מעט.
מבחינה גסטרונומית זה יותר "אפרת הרוטב" או "רוטב האפרתיות" מאפרת ברוטב.
ואם נחשוב על תכשירי קוסמטיקה שמשתמשים בתאי גזע של עוברים. "אפרת דה-לה-קרם" יכולה להיות תרתי משמע!
לא מצאתי משהו בעברית שדן בזה באמת, אבל זה הכי קרוב:
http://www.export.gov.il/_Articles/Article.asp?ArticleID=23477&CategoryID=480&Page=2
אפשר ביחד עם השפנפן של החיות לעשות עובר קטן מחייך כדי שאני אדע שהפילינג בכפות רגלי לא עבר ביקוד לפני זה אצל פוטנציאל אנושי לא ממומש?
זה מותר מבחינת היהדות? אם זרע לבטלה זה רע מה יכול להיות טוב בתאים של ביצית מופרית?!
לא חייבים לקחת תאי גזע מהעובר עצמו, לוקחים אותם מהשיליה, מחבל הטבור (איכס). לפחות אף אחד לא אוכל את זה.
(סתאאאם. אנשים יאכלו הכל. בספר על הריון ולידה שקראתי, היה כתוב שבתרבויות מסויימות נהוג לאכול את השיליה. מטוגנת. הנה, אפילו מצאתי בויקיפדיה: http://en.wikipedia.org/wiki/Placentophagy )
אולי תציעי לו להכניס את זה לתפריט במסעדה…
-"אתה רוצה את השלייה שלך medium rare או well done?"
פיכס.