יפו

למרות שכשהייתי קטנה ההורים לקחו אותי לטייל כמעט לכל מקום בארץ, מסתבר שפספסתי את יפו. כנראה שבחיים לא הייתי ביפו העתיקה עד אתמול. זה כמו לבקר כמה פעמים בירושלים ולטייל בה ולא לראות את העיר העתיקה, או אולי את ימין משה.

חבר עשה לנו סיור מודרך לשניים (שלושה, אם סופרים גם תינוקות), וסיפר סיפורים מעניינים ומעוררי מחשבה. הנה כמה דברים שתפסו את תשומת הלב שלי:

• כמו כשמטיילים לחוץ לארץ, גם במקרה הזה נזכרתי באיחור בכל ההכנה התרבותית שיכולתי לעשות, ואני מבטיחה לעצמי להשלים בהמשך. יפו, המדריך הזכיר לנו, היא העיר של קזבלן, של השען מסימטת המזלות, של "נמה יפו, נמה, שקט בחוצות, ארחת גמלים אי שמה, צועדת בחצות…" וגם של חלון לים התיכון של פוליקר. את כל ההקשרים התרבותיים הוא מיקם בהקשר הנכון- ארחות גמלים שצעדו ביפו כי היא צמת מסחר מרכזית, מהגרים פליטי שואה שיושבו שם, וכן הלאה.
• יפו משלבת צפיפות עם מרחבים ציבוריים פתוחים. זו תוצאה של הריסת בתי התושבים עד היסוד בכיבוש הבריטי ופרויקט גדול של פינוי בינוי (ישראלי, כמובן) שיצר את הטיילת. מדהים אותי כיצד ניתן למחוק שכבות שלמות של היסטוריה, לישר את השטח ולהתחיל מחדש.
• יפו תמיד היתה צפופה. אף פעם לא היו שם היתרי בניה מסודרים, ואנשים סידרו לעצמם תוספות פיראטיות לבתים כשהמשפחה התרחבה. היום, בעקבות עלית קרנה של יפו מבחינה נדלנית, העירייה ניגשת לתושבים המקוריים של יפו, העניים המהגרים והפליטים, ומפנה אותם בעילה של בניה לא חוקית (אני מדמיינת משהו בסגנון של:"סגרת מרפסת לפני 50 שנים ולא שילמת עליה ארנונה מעולם. החזר לנו את הארנונה בתוספת ריבית וקנסות, עד מחר. אם לא, פנה בבקשה את הבית"). חלק גדול מהבתים הוא בשכירות או של דיור ציבורי או ממשלתי בצורה זו או אחרת אז קל יותר לפנות את התושבים.

עד כאן בינתיים. אם מזדמן לכם סיור ביפו- מומלץ בחום.