ביקורת מסעדות

כן, כן, קוראותי היקרות, אם שאלתן את עצמכן מה אני עושה כל הזמן ולמה אני לא כותבת כאן כל פעם לפני שאתן מגיעות להסתכל אם כתבתי, התשובה היא, כנראה, שאני באמצע לאכול. בהמשך לפוסט הקודם- קבלו ביקורת מסעדות.

ביקורת ביקורת, אבל עם כל נאמנותי לתפקיד מבקרת המסעדות, שלקחתי על עצמי לטובת הציבור וללא כוונת רווח, יש גבול כמה רחוק אני אלך בשביל לבקר מסעדות. או במילים אחרות- הייתי בתמול שלשום ואכלתי מרק בטטה. כנראה כאן גם תסתיים הקריירה שלי כמבקרת מסעדות, אלא אם כן אני אוכל לכתוב, באופן מעניין, 20,000 פעם על מרק בטטה בתמול שלשום, או לחילופין, אני אפתח חיבה למקום אחר או למנה אחרת (לא). אבל! אל דאגה! יש חדש, למרות שהמרק הוא אותו מרק (מאוד טעים) כבר שנים, והתמול שלשום הוא… ובכן… אותו תמול שלשום כבר שנים.

אז אכלתי מרק בתמול שלשום (הזכרתי את זה כבר?). נהיה שם יקר בטירוף. מאז פעם שעברה שהייתי שם המחירים עלו פלאים, והראיות הושמדו- אין יותר תפריטים בצורה של ספרים מזויפים- רק דפים, קצת מקומצ'צ'ים, שכתוב עליהם "תפריט זמני" והמחירים בהם גבוהים לאין שיעור מהמחירים בתפריטים הישנים. אולי הם בדיוק חוסכים כסף לתפריטים חדשים. לכן העלו את המחירים. באופן כללי די מפחיד לראות תפריטים זמניים לא מושקעים. אם התפריט מושקע, תחשוב פעמיים אם להחליף אותו ולהעלות מחירים אגב ההחלפה. לעומת זאת, אם התפריט הוא נייר מקומצ'ץ', מה הבעיה להחליף אותו מחר לתפריט יקר בהרבה? זה בעיקר מעורר בי מחשבות על אינפלציה- איך מרוב חוסר בטחון ביציבות המחירים מסעדות כבר מתחילות לכתוב תפריטים זמניים כל יום, ועוד מעט חלב יעלה מליונים.

נחזור מהחלב אל התמול- הפעם גם קניתי ספר, והנה ביס ממנו:

"על הבוקר

בשעת החסד של היום, בבוקר,

את הולכת ברחובות

לוקטת אל סלי נפשך

מראות, קולות, ריחות,

בסבלנות שאין לה גבול, במאמץ שקט

לצייר לך את חייך

אבן אבן, קו לקו, פסיפס

על רקע היקום.

אני על הגגות

חותר אל הנקודה

ממנה, עם הימוג הערפל, אולי תבליח בי,

כמו קרן לייזר ממקור נסתר של אור,

התובנה שתעניק לי

ראייה אחרת.

ואז אקרא לך מאותה סמטה

שבה, אני מניח, את עדיין משתרכת

בואי בואי

אבל אתה בסל שלי, תגידי לי."

תודה לאריה סיוון על השירים שלו. מי ייתן ועטו לא תיבש וספריו לא יכלו ממסעדות-שהן-גם-חנות-ספרים לעולם.

ומה עוד? המלצרים היו מהירים כבזק, עוד לפני שהספקנו לסגור את הפה אחרי המילים מרק וקפה בבקשה וכבר נחו על שולחננו מרק וקפה בבקשה. המרק היה טעים, וגם הלחם שלהם, ועל הקפה היו הררי קצפת. המוזיקה היתה נחמדה והמלצרים זמזמו להם להנאתם ובלי לזייף.

עכשיו הגעתי למצב שאני נרדמת על המקלדת, אאחל לכולכן לילה טוב ואמשיך לכתוב ברגע שיהיה לי עוד קצת אוכל (סתם סתם. אני עושה גם עוד דברים חוץ מלאכול).

אודות אפרת

bimkomte.wordpress.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה איזה כיף, ספרים, עדכונים מהשטח, שירים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על ביקורת מסעדות

  1. יוליה הגיב:

    תאכל מרק – תהיה חזק!!!!!
    עליית המחירים זו בשורה מאוד עצובה, במיוחד לאלו שהמשכורות שלהם לא עולות בהתאם.
    השיר מאוד יפה.
    את יכול למסור לאריה סיון. ולמסעדות-שהן-גם-חנות-ספרים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s