שדה עירוני

השנה חגגתי את חג הביכורים. קצת קשה לי לחגוג כל שנה גם את חג הביכורים וגם את חג מתן תורה וגם את חג השבועות וגם את חג קריאת מגילת רות בו זמנית, אז השנה היה לי חג ביכורים.

במסגרת הנסיונות שלי להשלים עם העובדה שהפכתי לעירונית, אני מחפשת דרכים אלטרנטיביות לחגוג את חג הביכורים: ויתרתי על הטרקטור החורש "חג שמח" בשדות המשק, על התהלוכה היפה עם ביכורים מענפי המשק השונים וגם על היציאה לשדה. אני לא מוכנה, כמו עירוניים אחרים, לברוח אל חג מתן תורה העירוני וללמוד וללמוד כאילו אין ביכורים בעולם, רק תורה ותורה.

המשנה במסכת ביכורים כל כך יפה: "כיצד מפרישין את הביכורים? יורד אדם לתוך שדהו, ורואה תאנה שבכרה, אשכול שבכר, רימון שבכר- קושרו בגמי ואומר: הרי אלו ביכורים… כיצד מעלין את הביכורים? כל העירות… מתכנסות לעיר, ולנין ברחובה של עיר, ולא היו נכנסין לבתים, ולמשכים היה הממונה אומר: קומו ונעלה ציון…הקרובים מביאים תאנים וענבים, והרחוקים מביאים גרוגרות וצימוקים…החליל מכה לפניהם… העשירים מביאים ביכוריהם בקלתות של כסף ושל זהב, והעניים מביאין אותם בסלי נצרים של ערבה קלופה, והסלים והביכורים ניתנין לכהנים".

חשבתי איפה השדה העירוני שלי. מה אני יכולה להביא, ראשון, טרי, ביכורי. אני רוצה למצוא דרך שבה יהיה אפשר לקרב את המצוות החקלאיות לעיר. למרות שבחיי היום יום העירוניים יותר נדיר למצוא פרי בשל, אני לא רוצה שכל החיים שלי יהיו תהליך- אני רוצה מדי פעם למצוא פרי- ולהודות עליו. גם בעיר צריך למצוא זמן להפסיק לרוץ ולהסתכל על מה שיש.

אודות אפרת

bimkomte.wordpress.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, ספרים, פמיניזם. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s