עשנו לשם שמיים!

בשבוע שעבר ראיתי שני בחורים בחניה ליד אחד מבתי הכנסת השוכנים במקלטי השכונה. שניהם נראו קצת כמו ערסים. הצעיר (פחות מעשרים) נשען על מכונית ועישן, כיפת כאילו קטיפה שחורה, שלא התאימה לו, לראשו, לבוש בג'ינס ובחולצת טריקו עם צווארון. המבוגר, בערך בן 30, לבש חליפה שחורה קלילה וכיפה מאותו סוג, שכן ישבה עליו טוב.
ממה ששמעתי בזמן שעברתי על פניהם, התברר שהמבוגר יותר היה באמצע לעודד את רוחו של הצעיר. קצת הזכיר לי קואוצ'ינג (איכסה ביכסה), אבל היה בזה משהו חינני: "אתה שומע? תעשן את הסיגריה הזו עכשיו, אבל תעשן אותה לשם שמיים! שתיתן לך כוח ללמוד תורה. עכשיו אתה מעשן את הסיגריה הזאת, אבל לא סתם! אין שום דבר סתם! תתכוון חזק, בזמן שאתה מעשן את הסיגריה, שהעישון יחזק אותך, שאחר כך לימוד התורה שלך יהיה יותר טוב. שבזכות העישון הזה תוכל להתכוון יותר, להתרכז יותר בלימוד התורה".
היה ניכר שהמטיף אהב את הצעיר הזה באמת. יכולת הקבלה וההכלה שלו מופלאות בעיני. אף פעם לא יכולתי ליחס בעצמי סגולות מופלאות כאלה לעישון סיגריה, אבל אני חושבת שהוא צודק. זה בדיוק מה שהצעיר צריך לעשות. הלוואי ויכולתי לקבל ככה פגמים קטנים בעצמי- תעשי את השטויות שאת עושה, תבזבזי את הזמן, את הכסף, את הבריאות, אבל לשם שמים! שהביזבוזים הקטנים האלה יתנו לך כוח להתחזק למען המטרות הטובות שאת מאמינה בהן. לפעמים אני משקיעה כל כך הרבה כוחות בביקורת עצמית והתגוננות מפניה שדעתי כבר מוסחת מהדברים שבאמת חשובים לי.
ובעניין הטפה לאחרים, ועישון בפרט- נראה לי שלפעמים צריך לתת לאנשים אהבה ללא סייג ברגע בו הם זקוקים לה ולקבל אותם כפי שהם בחיבוק גדול שמתעלם מפרטים. אף פעם לא יכולתי להתעלם מעישון, לא משנה אם המעשן היה קרוב אלי או רחוק ממני (לא פיזית). תמיד בזבזתי יותר מדי אנרגיות בלבקר אותם בליבי ולחשוב איזה דבר טיפשי ומזיק זה. אולי לפעמים צריך להתעלם מזה, להתכוונן עם האדם שנמצא מולך לעבר מטרה גבוהה יותר, משותפת, ולעבוד שכם אל שכם תוך קבלה הדדית. אולי ההתכוונות לעבר מטרה משותפת תוביל את האדם השני להכרה דומה לשלי בקשר לעישון, אולי לא, כרגע טוב לאדם השני לעשן, ואולי בפעם אחרת, כשהוא יהיה חזק יותר לקבל או בהקשר אחר, אני אתן לביקורת שלי עליו מקום גדול יותר. אולי לפעמים צריך להשעות אפילו את הביקורות הנחוצות ביותר והברורות ביותר.  

אודות אפרת

bimkomte.wordpress.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה דברים שקרו באמת, כללי, פמיניזם. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s