של מי התינוק הזה?

היום סיימתי את העבודות הסמינריוניות שלי. אני מקווה. למרות זאת, אני לא מרגישה הקלה. הגעתי למסקנה שאני כותבת מעולה אבל נורא לאט, כי אני דורשת מעצמי הרבה, ואני זקוקה לריכוז ממש גבוה. אם אין לי 3 שעות רצופות לעסוק רק בזה העבודה שלי ממש לא יעילה. עד שאני נכנסת לעניינים אני כבר צריכה לסיים. אבל לא על זה רציתי לדבר (בטח ניחשתם מהכותרת שלא על זה רציתי לדבר, אבל כותרות זה דבר חמקמק. אין לדעת לאן זה ילך). מה שכן רציתי לכתוב עליו קשור באופן נורא עקיף- כקוראת כפייתית, החומר היחיד שיצא לי לקרוא לאחרונה, מלבד דברים שקשורים לעבודות הסמינריוניות, הוא המאחורה של שמפואים בשרותים (לכו ליוליה. השמפואים שם מצחיקים במיוחד, אבל אני לא אהיה זאת שתשתף את העולם במאחורה של שמפו בבית של מישהו אחר. זה אישי מדי). על המאחורה של השמפו כתוב ג'ונסונס בייבי. כבר מזמן אני מוחה על זה שעל הבגדים של שלום כתוב פוקס בייבי ומיש בייבי, כאילו התינוק שלהם, אבל החלטתי לחשוב ברצינות על הסיבה לעניין הזה. למה הם חושבים שזה יעזור להם למכור יותר (בהנחה שזה הדבר היחיד שמעניין אותם) אם הם יכריזו על זה שהתינוק שלי הוא בעצם שלהם? אולי הם הגיעו למסקנה שאנשים רוצים שמישהו אחר יקח אחריות על התינוק שלהם?

אבל מצד שני, לא רק על הבגדים של שלום יש כיתוב כזה. יש גם חנויות קסטרו-מן וטאג וומן וכל מיני כאלה של מבוגרים. האם הם הגיעו למסקנה שאנחנו רוצים שמישהו יקח אחריות עלינו? האם מי שקונה בחנויות האלה רוצה בסתר ליבו להיות שייך לקסטרו או לטאג או למי שזה לא יהיה?

אולי כן. לפעמים אנשים רוצים שישר יוכלו לשייך אותם למשהו שמסמל תדמית שלמה. זה הרבה יותר פשוט מלעבוד על התדמית שלך בעצמך. ואותו דבר עם התינוק- אנשים רוצים שהתינוק שלהם יהיה ברור- שידעו לאן הוא שייך ואיך להתייחס אליו היום. הם לא רוצים לאפשר לו להיות שלהם או של עצמו וללבוש בגדים שקיבלו מהבני דודים שלא משייכים אותו לשום מקום ברור ומאלצים אנשים להסתכל על מי שהוא. אולי הם מפחדים שמי שהוא זה לא מספיק. 

הייתי רוצה שכמו שעל תכשירים לטיפול בתינוק כתוב ג'ונסונס בייבי, ככה יהיה גם כיתוב על תכשירים לטיפול באבק, למשל, סנוס דסט, או משהו בסגנון. שמישהו יקח ממני את האבק, אם הוא מתעקש להשתלט על משהו ששייך לי.

אודות אפרת

bimkomte.wordpress.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עדכונים מהשטח. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על של מי התינוק הזה?

  1. יוליה הגיב:

    אני לא בטוחה שזה הפרוש נכון של הצרוף. יכול להיות שזה לא התינוק של ג'ונסון אלא ג'ונסון של התינוק. כלומר, זה קו המוצרים של ג'ונסון שמיועד לתינוק. כמו "בגדי תינוקות" שזה הבגדים של תינוקות ולא התינוקות של הבגדים.
    ועכשיו נטען לחילופין … 😉
    אני חושבת שהסיבה שאנשים מחפשים מותגים היא הניכור שלנו כלפי עצמנו, אנחנו לא יודעים מי אנחנו, ומנסים לבנות את זה באמצעות המוצרים שקונים. ויש אנשי שיווק שתפקידם להבנות למוצר תדמית, כדי שמי שקונה אותו יוכל לקבל זהות. הכוללת בדר"כ תספורת איומה ומגניבות על.

    חוצמזה:
    1. השמפואים שלי מאוד רציניים שהוצאו מהקשרם. וגם תורמים לציבור ואזרחים למופת.
    2. מי שמנצח בכיתוביות זה מוצרים בחנויות טבע.
    3. תוכיחי שזה השמפואים שלי! זה שהם היו במקלחת שהתקלחתי בה פעם, זו רק ראייה נסיבתית!

  2. TOVA SOMERS הגיב:

    עכשיו אני סקרנית, מה כתוב על המאחורה של השמפואים של יולה.
    אפרת- סתם שאלה, את בוחרת קודם כותרת ואח"כ כותבת או כותבת ואח"כ בוחרת כותרת, בד"כ?
    הנושא של שימת הבייבי על מוצרחם הוא מעניין!
    בדיוק אתמול הייתי בסופר וחיפשתי אבקה מיוחדת לכביסה של אריאל כי יש לה עור רגיש. חלק מהחברות בחרו לפרסם את המוצר האבקתי כnature משהו טבעי ללא חומרי בישום וללא סבון/ סבון עדין. וחלק פירסמו את עצמם כסבון לתינוקות עם תמונה של תינוק חמוד, הכל לפי הנישה בשוק אליה הם רוצים לפנות למרות שזה אותו מוצר! ברגע שאני כאמא רואה שכתוב על משהו בייבי אני בטוחה שזה טוב לתינוקות ואם כתוב על זה טבעי וכו' אני בודקת עשר פעמים אם אכן המוצר הזה טוב בשביל הבת העדינה שלי. אני חושבת שברגע שמוסיפים וומן/ מן למוצר זה גורם לאדם להרגיש שהוא קונה משהו שיבליט את הצד הנשי או הגברי לחילופין ואכן מתאים לו האישה העדינה או הגבר המאצ'ו. כאן בקנדה, למעט כותרות הבייבי על חולצות זה פחות נפוץ לראות כותרות אלו על חנויות או חולצות. ❗

  3. TOVA SOMERS הגיב:

    סליחה שהתעלמתי מהמשפט הראשון בכתבה, מזל טוב על סיום העבודות הסמינריוניות,
    זה אומר שסיימת את התואר?

  4. efratw הגיב:

    יולי- נראה לי שאנחנו מסכימות. עם כל התוויות האלה של המותגים נורא קשה לבנות זהות בשיטת עשה זאת בעצמך.
    סיימתי את התואר אם אני אקבל ציונים מספיק טובים ולא יגלו פתאום שחסר לי משהו. זה אומר שכרגע אני חושבת שאין לי עוד חובות לתואר… אני מקווה שאני צודקת.

  5. יוליה הגיב:

    אני חושבת שזה לא החליף את "עשה זאת בעצמך" , אלא יותר "עשה זאת באמצעות דתך,הוריך, שכניך, חבריך, מעמדך החברתי, מולדתך"
    במקום זה יש לנו את "עשה זאת באמצעות חברת הסוללרי, מותגי הבגדים, תוכניות הטלויזיה, היומן התיק וכו'"
    אני חושבת שגם פעם אנשים לא התאמצו יצר על המידה לעיצוב אישיות יצירתית ועצמאית. פשוט מקורי ההשראה לא היו עלוני הפרסום.
    🙂
    ואני חושבת שאנחנו צריכות לחשוב על תגובה הולמת לסיום הלימודים שלך. (חוץ ממעבר דירה – זה לא נחשב….)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s