מחשבות הזויות, אני מאשימה את המוצ"שת.

היה לי סוף שבוע נהדר ועומד להיות לי חופש השבוע, בו, אני מקווה, אסיים לכתוב עבודה לאוניברסיטה. כרגע אני סובלת ממוצ"שת (דכאון מוצ"ש) מתונה. התיאוריה הרגילה לגבי מוצ"שת גורסת כי היא נגרמת מאובדן הנשמה היתרה שהיתה לנו בשבת. התיאוריה שלי, לעומת זאת, היא שקשה מאוד להתחיל יום חדש לגמרי באמצע הערב. בשום אופן אי אפשר לראות במה שקורה במוצ"ש המשך ישיר של מה שהיה לפניו, וכך את נאלצת להתחיל את היום מהערב- ממש מעט זמן להתחיל בפרוייקט ארוך, נושאת עייפות שהצטברה לה במשך היום. גם המחשבות שלי עכשיו הן למרחקים קצרים, אז הן קצת הזויות.
חשבתי על המקום שאני תופסת. לא פיזית, אלא רוחנית, רגשית. האם בחדרים קטנים הנוכחות שלי מרוכזת? האם במרחבים הנוכחות שלי מדוללת? האם יש מרחב גדול מספיק בשביל שאני אלך בו לאיבוד ולא אוכל להשתלט על הגבולות של עצמי? כשאני נמצאת עם מישהו בחדר קטן, יכול להיות שהריכוז של הנוכחות שלו מפריע לי? שאם היינו בחדר גדול יותר הנשמה שלו היתה מקבלת את המרחב המתאים לה ועוזבת אותי במנוחה?
בשיעור תנועה בשבוע שעבר רקדנו כשמרכז הגוף מוביל את התנועה. הרגשתי מאוד שמנה (מה שנכון. אבל יותר שמנה מהמאוד שמנה שאני בדרך כלל). הרגשתי שכל מקום אליו הגיעו הבטן והגב שלי היה חלק ממני, וגם כשעזבתי אותו עדיין משהו ממני נשאר שם, כך שנהייתי כדורית כזו. חשבתי על ריקוד כזה בהשוואה לריקוד רגיל. בריקוד רגיל אני מנסה לצאת מעצמי, לא להיות בשום מקום. הידיים שלי נשלחות רחוק, מרכז הגוף נרתע מלהיות במרכז, מתקפל, בורח, נעלם. אני מנסה לא להיות, להיות תנועה ולא נוכחות. להיות נורא רזה ומצומצמת.
אלה המחשבות שעולות בי כשאני פחות או יותר לבד עם המרחב. כשנוצר קשר עם אנשים המציאות הופכת למורכבת יותר, אבל מוכרת- אני עובדת כבר שנים על למצוא את הגבולות הנוחים לי מול אנשים אחרים. אולי מחשבות על המצאותי במרחב כשאני לא יוצרת קשר עם אנשים יאירו לי גם על יצירת הקשר עם אנשים אחרים: האם הנטיה הטבעית שלי היא להצטמצם או לתפוס מקום? מה זה אומר על היכולות שלי לתת ולקבל? נטיה לתפוס מקום לא בהכרח מעידה על חוסר יכולת לקבל. אולי זה מאפשר להכיל?

אודות אפרת

bimkomte.wordpress.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על מחשבות הזויות, אני מאשימה את המוצ"שת.

  1. יוליה הגיב:

    אני חושבת שכמו כל דבר זה הדדי – המרחב משפיע עלייך ואת עליו.
    אני יודעת שחללים לא מוכרים ואחרי שהכרתי אותם משפיעים עליי אחרת לחלוטין. זה כבר בכלל לא אותו מקום. אני יודעת שהמרחב משפיע עליי מאוד.
    ואני חושבת שככל הנראה זה לא ייחודי 😉

  2. אביגיל הגיב:

    לפעמים מרחב נתפס באופן שונה ע"י אנשים שונים, יש אנשים כגון חברתי תמר שאינם תופסים מרחב בחדר, גם אם כל תשומת ליבי מופנית אליה המרחב סביבה פנוי ולעומת זאת לעיתים אני תופסת יותר מדי מרחב אפילו בשביל עצמי ואז אני רוצה לצמצם נוכחות, לא כי אני מתביישת אלא כיון שיש לי הרגשה שאני נמצאת בחדר כולו וכבר אין לי מקום לנשום.
    יש הרבה אנשים שתופסים מרחב ולאו דווקא בגלל דברנות אלא כי פשוט הנוכחות שלהם מורגשת, ואפילו אם אני לחלוטין שקועה בספר איפושהו הם נוכחים לעיתים זה יוצר תחושה של קריאה משותפת ועיתיםאני נאלצת לקרוא את אותו המשפט 5 פעמים כי הם פולשים לי למרחב בעצם קיומם.
    מעניין אם זה משפיע על תפיסת הגוף, שמתי לב שהרבה פעמים אנשים חושבים שרזיתי גם אם עליתי במשקל בגלל שאני נראית להם קטנה יותר אחרי שהם לא פוגשים אותי זמן מה, למעשה ב4 שנים האחרונות לא השתניתי.
    ייתכן שבזכרונם אני תופסת הרבה מקום במרחב שלהם ולכן זכורה כגדולה מן המציאות.
    למדנו בפסיכולוגיה שמנהיגים הם תוקפניים מהממוצע (לאוו דווקא פיזית)ייתכן שכך הם נתפסים מכיוון שבשביל למשוך אדם אחריהם עליהם לפלוש למרחב שלו ולשכנע שכדאי לו ללכת בעקבותיהם.
    היום אני הולכת ל"דרומא" שזה בית מדרש ואולי אנסה לצמצם ולהרחיב נוכחות מבלי לדבר, זה יכול להית מעניין לראות באיזה מצב אני לומדת טוב יותר
    בכל אופן ליל מנוחה
    את תוצאות הניסוי אכתוב בתגובה הבאה

  3. TOVA SOMERS הגיב:

    אביגיל היקרה,
    לא הבנתי את פשר המשפט- אני אנסה להרחיב ולצמצם נוכחות מבלי לדבר.
    איך אפשר בכלל לשלוט בצמצום או הרחבה של נוכחות, ואולי השאלה המתבקשת בדיסכוס זה היא מהי נוכחות- האם היא מדידה, האם היא ניתנת לשינוי?
    ברור שלאנשים שונים נוכחות שונה אבל לאותו אדם היכולת לשנות את כמות הנוכחות?
    אני מרגישה שיש אנשים שנכנסים למרחבי הפרטי יותר מידי ויש כאלה שמאפשרים לי להיפתח אליהם כי הם נותנים לי יותר מרחב אישי אבל קשה לי להשליח את זה על נוכחות.
    בקשר למוצא"ש- אני נורא אוהבת מוצאשים וזה מעניין לשמוע שיש אנשים שחושבים הפוך.
    אני אוהבת אותם כי בד"כ יש זמן להתארגן ולנקות את הבית ולעשות כביסה. כי לאחר שבת שבה אסור לעשות כלום אני נורא מעריכה את היכולת להשתמש באור ומוצרי חשמל. ובד"כ ממילא אין זמן להתחיל פרוייקט ארוך כך שאני מנצלת את הזמן להירגע עם ניל. ופעם כשהייתי בלימודים הייתי לומדת בשבת ואז במוצא"ש פתאום יכולתי לסכם דברים שעברתי עליהם או לסמן בטוש וכאלה וכך הייתי מסיימת פרוייקטים שבעצם התחלתי בשבת.
    אני תמיד ממהרת לעשות הבדלה לאחר שבת ומרגישה כמו זריקת אנרגיה- זה לילה אריאל הולכת לישון כבר נחתי בשבת ועכשיו יש לי 4 שעות לעשות מה שבא לי.
    תמיד אהבתי מוצא"שים אבל אני חייבת להודות שעכשיו שביום ראשון אני לא עובדת אני מרגישה עוד יותר רגועה ורק נהנית מהמחשבה שמחר אני ישנה עד מאוחר.

  4. אביגיל הגיב:

    האמת שבסופו של דבר השיעור היה מעניין מכדי לעשות בו ניסוים , דיברנו על מצוות וערכן האם המצוות הן בשביל האדם או האל וכו מסתבר שאני הרבה פחות לבוביצ'ית ממה שחשבתי יש שם קטע שהוא אומר "ולא ירדה שכינה על הר סיני- בכדי למלא את הפונקציה של עסקן מדיני או קצין בטחון. אם אין לשבת משמעות של קדושה- וקדושה הוא מושג שאין לו שום מובן הומאניטרי או אנתרפוצנטרי- אין לה שום משמעות.
    יש להיגמל מרעיון זה, כשם שנגמלנו כבר מתמימותם של דורות קרובים לו שחשבו לבסס או לנמק, או להסביר דיני איסור והיתר… "
    האמת שתמיד היתה לי בעיה אם המושג קדושה והדרך היחידה בה אני מבינה את המושג אינה דומה לשלו , אני רואה בקדושה משהו חובק כל ובעיני פונקציית עובד סוציאלי היא חלק ממושג הקדושה וכל התפקידים האלו שיש בעולם המודרני מעידות על קיום ערכי התורה ובדיוק בשביל זה ירדה השכינה על הר סיני. בעיני הערך ההומאניטרי הוא חלק ממה שמרכיב את הקדושה.

    טובה, קצת קשה לי להסביר למה הכוונה מבחינת מעשה של צמצום נוכחות אבל את יכולה לראות את זה בשפת גוף ובדרך דיבור – נראה לי שהנוכחות תלויה בכמות האנרגיה שאת משקיעה מעצמך במשהו. לדוגמא את יכולה לענות לשאלה של מרצה באותן מילים כשפעם אחת את רוצה להיות שם ולהשתתף ושהוא ישים לב אלייך ובפעם אחרת הוא הפנה אלייך את השאלה אז את לא גוררת זמן ועונה לו כדי שהוא יעבור הלאה, הנוכחות שלך בדברים שאת אומרת תהיה שונה בשני המקרים, ולפי דעתי גם סביבך ירגישו את זה גם אם תשתדלי להסוות את האינטונציות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s