אקולוגיה כאלטרנטיבה לעבודה זרה ניו אייג'ית

היום אריאל, שכן שלי, גרם לי לחשוב על אקולוגיה כמשהו שיכול לעמוד מול העבודה זרה הניו אייג'ית. זה מאוד משמח אותי. בדרך כלל אני נרתעת מאקולוגיה. יותר מדי מדע מעורב בזה, ונבואות רעות. רעיונות אקולוגיים תמיד מערבים המון מספרים וסטטיסטיקות על קצב הריבוי הטבעי של בני האדם שיביא בעוד מספר שנים  (שאותו מחשבים לפני בפירוט) לפיצוץ אוכלוסין ועל כמות הזבל שלא מתכלה שאנחנו זורקים ובעוד כמה זמן בדיוק, אם נמשיך בקצב הזה, הוא יציף אותנו ועל כמות המשאבים הטבעיים שהולכת ומתכלה. קשה לי עם כל כך הרבה מתמטיקה וחישובים לגבי העתיד. נראה לי מדעי מדי, משאיר פחות מדי מקום להנהגתו הרחומה של אלוהים. 

במתמטיקה הזו תמיד יכולות להיות פשלות, כמו הפשלה עם הילודה של האירופאים העשירים שהתחילה לרדת במקום לעלות. אז ממהרים האקולוגים לעדכן את המספרים, לחשב מחדש את החישובים ולתת לעולם עוד כמה שנים לשרוד ללא פיצוץ אוכלוסין בזכות העמים האירופיים הנכחדים להם מרצון.

וגם- נורא קשה לי להביע דעה בענייני אקולוגיה. כל אחד עושה מחקר משלו, ומעורבים בזה כל כך הרבה אינטרסים, כולל אינטרסים כלכליים חזקים, שכבר אני לא יודעת למי להאמין. חברות הסיגריות מוכיחות שעישון זה בריא, היום שמעתי ברדיו שמרגרט תאצ'ר ויועציה רצו להלחם באיגודים של כורי הפחם אז הם המציאו את כל העניין ששריפת פחם יוצרת גזים שגורמים להתחממות כדור הארץ, וזה לא באמת נכון. 

אבל האקולוגיה יכולה לעמוד מול העבודה הזרה המתפשטת בעידן הניו אייג', ודווקא בגלל המכנה המשותף הרחב שיש ביניהן- היחס היוצא דופן לטבע. בעוד הניואייג'ים נכנעים אל מול העוצמה המשתקפת בטבע בידיים מורמות (+ריקודים וחיבוקים), האקולוגים לוקחים אחראיות על הטבע, מבינים את הכוח של האדם לפגוע באיזונים שבתוכו ומנסים לעזור לו לפעול לטובתנו.

כמו במהפיכה המדעית, יש למספרים יכולת מרנינה להדוף שדים ואמונות טפלות. פתאום כבר לא כל כך מפריע לי המדע הזה. אני מודעת לזה שהמדע הוא אל נוסף, שצריך להתמודד גם איתו, אבל הוא פחות מאיים עלי מאשר האלים הפגאניים. הוא אל הרבה פחות כיפי. שלנו יכול לנצח אותו בשניות…

המדע מעצים את הכוח של האדם הפרטי, את הכוח של החוקר, את הפרט. המנגנונים של הכוחות המיוחסים על ידי המאמינים לאדמה, לשמש ולכוכבים הרבה פחות ברורים. הנטיה לאיבוד האחריות כלפי העולם ונהיה אחרי משיחים מזדמנים נפוצה יותר בדרך של העובדים עבודה זרה, בעוד האקולוגים קוראים ללקיחת אחריות. עבודה זרה, כמו שסבא שלי אומר, היא "ייחוס כוח מוגדל לכוח מוגבל". האקולוגים והמדע שלהם עוזרים לראות דברים בפרופורציות. האדמה לא כועסת עלינו, אלא משהו כימי שעשינו גרם נזק לאדמה. ואחרי שראינו הכל בפרופורציות, אפשר לבחור להאמין באל וביכולת שלו לנווט את הפרופורציות האלה, אפשר להגיד: חשבנו וחשבנו, חישבנו וחישבנו, אבל רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום. ואז לסגור סוגרים, לא לחכות לאיזו עצת ה' מלמעלה, ולהקים איזו גינה קהילתית, או למחזר משהו.

טוב שאקולוגים יהודיים לומדים לדבר עם הסוגדים לטבע בשפתם. התרגום הזה נראה לי חשוב בימינו. 

אודות אפרת

bimkomte.wordpress.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

11 תגובות על אקולוגיה כאלטרנטיבה לעבודה זרה ניו אייג'ית

  1. אהרן אריאל לביא הגיב:

    שלום לאפרת ולחברותיה

    אין לי הרבה מה להוסיף , כי אפרת ממש קלעה לעניין. אני גדלתי באותו איזור פגאני-רדיקלי של האקולוגיסטים-אנרכיסטים, לפני שחזרתי בתשובה. עכשיו יש לנו צוות בהנחיית הרב דב ברקוביץ שמנסה לעשות מעט 'עבודת בירורים' לכל העסק הזה ולפתחו על פי התורה, בבחינת 'חולין על טהרת הקודש'. אחרי היכרות עם הפילוסופיה המערבית בעניין, זה די מדהים לראות איך היהדות כבר חשבה על זה עוד לפני שהיה בכלל משבר אקלים. והייחוד הגדול שלה, כמו שאפרת אומרת, הנו שהיא דורשת קצת ענוה גם מהמדענים הדגולים ומשאירה קצת יותר מקום לקב"ה להחליט מה יהיה כאן בסוף. למשל, עובדה שרבים לא יודעים, לפני ארבעים שנה בערך צוות של מדענים אמריקנים בכירים פנה לנשיא ארה"ב דאז (קיסינג'ר אם אינני טועה) והתריע בפניו שהאנושות עומדת להיכנס לעידן קרח נוסף תוך כמה עשרות שנים ושיש להתכונן לקראת זה (עוד לפני שידעו על פליטות פחמן). והנה פתאום אנחנו עומדים בכלל מול התחממות גלובאלית. לאלקים פתרונים.

    אם מישהי\מישהו מעוניין בעוד חומר על יהדות ואקולוגיה, הוא\היא מוזמנים ליצור קשר.

    {כאן אריאל השאיר את המייל שלו, אבל אני נגד פרסום מיילים באינטרנט, אז אם רוצים ליצור קשר צריך לעשות את זה דרכי, מקווה שאריאל סולח.}

    להתראות וחנוכה מאיר ושמח!

  2. אביגיל הגיב:

    אני לא בטוחה שאת ואריאל מדברים באותה שפה בעוד את מחלנת את העיסוק באקולוגיה ונלחמת בעזרתו כנגד הניו איג' האלילי(עם ההסתגויות) נראה שרוב הביקורת שיש לאריאל הוא כנגד ה"מדע" החילוני שכלל לא עוסק באלוקים ובשאלת האמונה, הביקורת שלו היא על צורת האקולוגיה המדעית חילונית.
    בכל אופן יכול להיות שהבנתי את שניכם לא נכון.
    ועוד דבר הבלוג הזה הוא נרות חנוכה, יש לי קצת אור אמונה ועניין בתוך העיסוקים הגופניים, הטיפוליים ועליי גם להודות משעממים שלי בשבועות האחרונים.

  3. efratw הגיב:

    את צודקת. אנחנו לא באמת מדברים על אותו דבר. אריאל הזכיר אקולוגיה בהקשר של ניו אייג', זה גרם לי לחשוב בכל מיני כיוונים עצמאיים לגמרי. זה גרם לי להעריך את העיסוק באקולוגיה, בעוד שלפני כן לא כל כך החזקתי ממנו. זה גרם לי לראות איך אקולוגיה מתחברת לעם הפשוט, כשלפני כן זה נראה לי עיסוק לעשירים שיש להם יותר מדי זמן וכסף כדי לקנות את כל פחי המחזור המיוחדים, לקנות את כל המוצרים היקרים הידידותיים לסביבה, להפריד אשפה ולהשתמש בטיטולים רב פעמיים.
    אריאל עמוק בתוך החיבור של אקולוגיה ליהדות. אני התקרבתי לנושא, אבל עדיין לא משקיעה את כל כולי בתוכו.
    אביגיל- אם הבלוג כל כך חשוב לך המחיר יכול לעלות. תזהרי. אני עוד אבקש מסאז'ים בתמורה!

  4. TOVA SOMERS הגיב:

    עכשיו נעלבתי מאוד ואני מצטטת:" עיסוק לעשירים שיש להם יותר מידי זמן וכסף כדי לקנות פחי מיחזור מיוחדים… להפריד אשפה ולהשתמש בטיטולים רב פעמיים"
    אנחנו ממחזרים הכל, כולל טיטולים חד פעמיים ואפילו האנשים הענייים בקנדה ממחזרים כי הממשלה נותנת להם פחי אשפה, כי אנחנו משלמים מיסים כל כך גבוהים- זה לא אידיאולוגיה באוויר זה נעשה בארצות מסויימות פשוט לא בישראל וזה לא צד חיובי של ישראל ,המדינה, שלא לוקחת את הנושא בידיים אלא מתעלמת מהעתיד.
    אני גם צחקתי על הנושא לפני שבאתי לכאן- אבל כאן כולם ממחזרים ולדעתי זה ערך יפה להעריך את הסביבה ולנסות לשמור עליה למען הדורות הבאים.
    במיוחד שישראל ארץ כל כך קטנה פיזית.

  5. efratw הגיב:

    טובה- קנדה עשירים. מדיניות ההגירה שלהם מסננת את כל העניים החוצה (למרות שהם נחמדים לפליטים, עד גבול מסוים), שלא כמו ישראל שנותנת בית לכל יהודי, לא משנה מה הרקע הכלכלי שלו. חוץ מזה, אמרתי שהבנתי שאקולוגיה זה לא רק עיסוק לעשירים, אלא עוד דברים. אז זה בסדר. אתם יכולים להיות לא עשירים ולמחזר (רק אל תגלי לקנדים שאתם לא עשירים, עלולים לשלול לך את האזרחות, אחרי שהבטחתם להם שאתם עשירים כדי לקבל אותה).

  6. TOVA SOMERS הגיב:

    אקצר מאוד עקב זמני הקצוב, רק אומר כי לקנדה משאבים אשר עוזרים לה להיות עשירה אך מדיניות ההגירה שלה לא משנה דבר כיוון שאנשים עניים פשוט נכנסים כתיירים ונשארים והמדיניות של קנדה היא לא לגרש ובסופו של דבר הם נהפכים לאזרחים. מגיעים אל קנדה כ250 אלף מהגרים בשנה כך שזאת ארץ של מהגרים ותאמיני לי שרובם לא מביאים איתם כסף. ההבדל הוא שרובם חיו במדינה בעולם השני או הראשון לפני כן ויודעים למצוא עבודה וכו.
    אני מכירה כל כך הרבה מהגרים עניים ממקום עבודתי אבל הם כולם עובדים!
    אוסיף עוד דבר קטן- גם קנדה מדינה סוציאלית, כמו ישראל היא נותנת בריאות בחינם כך שהרבה אנשים עוברים לכאן משום כך.
    נכון שישראל ענייה יותר.
    אבל הרבה משאבים בישראל מתבזבזים עקב מעבר לידיים לא נכונות.

  7. עמיר הגיב:

    לדעתי אין כאן עניין של מתמטיקה וחישובים אלא הגיון פשוט, ויכולת מינימלית להסתכל קדימה. כל אחד מעל גיל 30 או 20 יכול להשוות את העולם שהכיר בילדותו לעולם של היום ולהיווכח בהבדל העצום – המרחבים הפתוחים שהצטמקו, הגידול העצום במספר המכוניות, בזיהום האוויר, בייצור ובצריכה. ההידרדרות הזו אינה רק משהו סוביקטיווי. קיומה נתמך בממצאים מדעיים וסטטיסטיים. המסקנה המתבקשת היא שבקצב הזה, גם אם ישאר קבוע ולא יגבר כפי ש"מחייבת" הכלכלה המודרנית, אנו צועדים במהירות לפתחה של קטסטרופה.
    בנוסף, הזכרת אינטרסים כלכליים. אבל אינטרסים כאלה הם כמעט תמיד נחלתם של התומכים בהמשך המצב הקיים בכדי לשמור ולהגדיל את רווחיהם. אני לא מכיר פעילי איכות סביבה שעומדים מאחוריהם אינטרסים כלכליים כלשהם. ככל שזה ישמע בומבסטי לחלק מהאנשים, מי שנלחם למען הסביבה עושה זאת למען עתיד ילדיו ולמען האינטרס של המין האנושי בכללו.

  8. יוליה הגיב:

    אני לא חושבת שהדברים כל-כך פשוטים….
    מצד אחד אני מסכימה איתך לגמרי, זה נראה שיש לנו בעיה אקולוגית, אבל אני לא חושבת שהדברים ברורים מאליהם כפי שאתה מציג אותם. זה לא שאני מבינה כ"כ גדולה, אבל יש כמה דברים נראה לי שכדאי לשים לב אליהם.

    דבר ראשון, "כל אחד בן עשרים יוכל לומר" – לא כל אחד. מי שגדל בעיר גדולה כמו ניו-יורק נוכח בשנות חייו דווקא בשיפור באוויר, כתוצאה מכניסה של מכוניות שפולטות פחות עשן, הוצאה של מפעלים מחות לעיר וכו'. בעניין הצריכה הוא יכול היה לראות גידול במיחזור ובשימוש בחומרים פחות רעילים לסביבה.
    דבר שני, "אין כאן עניין של מתמטיקה וחישובים אלא הגיון פשוט …. קיומה נתמך בממצאים מדעיים וסטטיסטיים" – סטטיסטיקה זה מתמטיקה וחישובים. זו בדיוק הנקודה – צריך לעשות תחישובים ולחקור את התופעות שקורות ומה שיותר משמעותי את הסיבות(!!!) לתופעות.
    אני לא חושבת שאפשר להקל בזה ראש. להגיד ככה זה כי ככזה זה נראה לי לא טיעון שהייתי משתכנעת בגללו.
    בטח אם רוצים להסיק מסקנות כמו קטסטרופה.
    יש את הדוגמא המצויינת של גידול האוכלוסין של מלתוס http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%A1_%D7%9E%D7%9C%D7%AA%D7%95%D7%A1
    הדברים נראו מאוד הגיוניים לאנשי דורו. והוא הביא אפילו הביא מודל מתמטי.
    שבפרספקטיבה היסטורית אנחנו רואים שלא כל תחזית הגיונית חייבת להתגשם. יש דברים שאנחנו לא רואים בהגיון ראשוני.

    דבר שלישי – בקשר אינטרסים כלכליים, לכאורה מי שדואג לסביבה לא מרוויח מזה כסף , אבל את מי מאשימים בגרימת הנזק לסביבה, ומהן הסיבות האמיתיות לכך (האם זה גזי הפחם, גזים של בעלי או דברים אחרים) יכול להשפיע מאוד מאוד על האינטרסים הכלכליים.

    אבל האמת שהדיון הוא על איך להסתכל על הבעיה של איכות הסביבה.
    מוצגות (לפי ההבנה שלי) כמה אפשרויות:
    אפשר לחשוב עלבעיות איכות הסביבה כעל הכעס של אמא אדמה על הטכנולוגיה והקידמה שלטובתם ילדיה זנהו אותה.
    או כעל תהליכים מדעיים שאפשר לחזות/לנבא מתוך חישובים וסטטיסטיקות.
    ונסיון ליצור גישה חדשה שרוצה להציג את האקולוגיה כפי שהיא מתבטאת בדת היהודית, כחלק ממכלול המצוות והרעיונות ביהדות. גישה שאמורה לתת מקום גם לאחריות האנושית וגם להתערבות א-והית.

  9. עמיר הגיב:

    יוליה, לא ניסיתי להציע זוויות הסתכלות מקוריות או ניתוחים פילוסופיים בשאלה איך להסתכל על הבעייה של איכות הסביבה אלא להצביע על העובדה (הטרוויאלית בעיני) שמצבנו האקולוגי הירוד הוא במידה רבה עד בלעדית תוצאה של אורח החיים שלנו בעולם המודרני התעשייתי. ההתקדמות שדיברת עליה אכן מבורכת, אך היא בטלה בשישים ביחס לגידול הנמשך בשימוש בדלקים מזהמים, בחיסול השטחים הפתוחים ובניצול המסיבי של המשאבים הטבעיים.
    אם יימצא מתישהו בעתיד כוכב חלופי שנוכל לחיות עליו זה יהיה משמח ואולי יגרום לי להאמין בהתערבות אלוהית 🙂 איכשהו, לא נראה לי שזה הולך לקרות בקרוב…

  10. efratw הגיב:

    ברוך הבא עמיר! יש דברים שאפשר לראות שהם מתדרדרים, כמו השטחים הציבוריים הפתוחים, ויש דברים אקולוגיים שאתה מגדיר אותם כהתדרדרות, אבל לא בטוח שהם כל כך חמורים או שרק התרגלנו לחשוב ככה. הנה דוגמאות, מתוך הדברים שלך: אתה אומר שיש גידול נמשך בשימוש בדלקים מזהמים. אולי ימצא דלק חלופי פתאום וסוף העולם יידחה? ואם השמועה על כך שתרומת האדם להתחממות כדור הארץ היא שולית נכונה, אולי הדלקים לא כל כך מסוכנים כי הגזים שנפלטים לאטמוספירה בעקבות שריפת דלק לא באמת משפיעים כל כך הרבה על התחממות כדור הארץ כפי שחונכנו לחשוב, וכן הלאה. לא התייאשתי עדיין מהפתעות, למרות ש-כמו שכתבתי- אני לא מתעלמת לגמרי מהערכות המסתמכות על כך שהמצב יימשך כמו שהוא או יתדרדר.
    בקשר לאינטרסים הכלכליים- כתבת שלא שמעת על פעילי איכות סביבה שעומדים מאחריהם אינטרסים כלכליים. בפוסט עצמו הבאתי דוגמא של אינטרסים פוליטיים שעומדים מאחרי פעילות למען הסביבה (תאצ'ר מנסה להחליש את מעמדם של הכורים מהמפלגה המתחרה על ידי פרסום שקרי על נזק אקולוגי שיוצר הפחם שהם כורים).
    עוד דוגמא שעולה לי בראש עכשיו- השתתפתי בהפגנה נגד בנייה ביער ירושלים וחלק מהמשתתפים בהפגנה היו אנשים שכרגע גרים בבית שצופה אל היער ואם יבנו על היער ערך הדירה שלהם ירד כי הנוף לא יהיה יפה באותה מידה. ברור לי שחלק גדול מהאנשים האלה לא היה טורח להגיע להפגנה בעד איכות הסביבה אם לא היה מעורב בזה אינטרס כלכלי.
    בקשר לכוכב לכת חלופי- רעיון מצוין. אולי כדאי להכניס את הבקשה הזו לתפילות שלנו…

  11. יוליה הגיב:

    ואחרי 500 שנה של התיישבות יבואו להם חייזרים ויטענו שזה מולדתם ההיסטורית. לך תוכיח שלא …..
    אלא אם כן יפרשו את "הים הגדול עד בוא הערבה" כמו שביל החלב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s