ילדותי ברוסיה.

היום הייתי בסדנת כתיבה פתאומית וכתבתי על ילדותי ברוסיה. מדובר בילדותי המומצאת לגמרי ברוסיה, למרות שנראה שחלק מהמשתתפות בסדנה האמינו לי לרגע שבאמת הייתה כזו (קטע לא ברור. תגידו לי פעם הבאה שנדבר אם יש לי מבטא או משהו).

ארבע צמות כבדות,

קופצות ברוסית על שני מעילים אדומים קטנים,

לפני, על המדרכה.

זהב רוגש בסרטים ורודים.

מזכרת מילדותי ברוסיה.

חשבתי שבהרבה מובנים לי יש יותר זכרונות מרוסיה מלילדות הקטנות שראיתי. אני זוכרת איך היו יושבים זקוף בשיעור, איך הסרטים בשיער היו חלק מהתלבושת האחידה, איך קיבלנו ציונים על ציורים… שמעתי על זה כשהייתי קטנה והיה לי דמיון מפותח עד שכמעט הייתי שם באמת. אבל שתי הילדות הבלונדיניות המסורקות האלה, מה הן יודעות על לגדול ברוסיה? לא מספיק שהן גדלו בישראל, בטח גם לא יצא להן לדבר עם מישהו שזו חווית החיים הכי טריה שלו- ילדות ברוסיה. מקסימום שמעו על זה מאימא שלהן שכבר שכחה חצי ומתרגשת היום מדברים אחרים לגמרי.

מודעות פרסומת

אודות אפרת

bimkomte.wordpress.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה דברים שקרו באמת, זכרונות, שירים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

8 תגובות על ילדותי ברוסיה.

  1. אביגיל הגיב:

    הי אפרתי
    אהבתי מאוד ואולי יש יתרונות בכתיבה אני לא יודעת אם זה היה כל כך יפה אם לא הייתי רואה את זה כתוב
    יש לי אווירה חורפית טובה מלקרוא את מה שכתבת רק חסר לי שוקו חם של אמא
    בזכרונות ילדותי מישראל יש בלינצ'ס ביום שישי, קוסמות חובבות חומוס ואחים קטנים שיכולים להרביץ לגדולים…

  2. יוליה הגיב:

    קוסמות חובבות?????
    היינו מקצועניות בהחלט!

  3. efratw הגיב:

    אביגיל- ברור שיש לך זכרונות ילדות מישראל. מה שמפתיע זה שלי יש זכרונות ילדות מרוסיה. אני מסתכלת על הצמות והסרטים של הילדות וזה מזכיר לי בתי ספר ברוסיה, למרות שהילדות האלה בטח בכלל לא יודעות מה קורה בבית ספר ברוסיה וחושבות שסתם עשו להן צמות.

  4. יוליה הגיב:

    זה באמת מפתיע – מה שלדעתי עוד יותר מפתיע זה שהם בטח שונים משלי.
    מצד שני יש לי את הזכרונות מהגן של הילדים בעפרה…. ומי היה קובע את החוקים של הגומי והחבל.
    שלא לדבר על התקופה (שנה – שנתיים?) שהיה מותר ללבוש מכנסיים לכיתה והיא הכילה מקסימום 15 ילדות קטנות.
    חוצמזה – כלל ידוע שאחרי שחולקים זוג ריאות (שזה הרבה יותר משמעותי מכבד) הזכרונות מתערבבים ….
    אפשר להסתכל בוויקיפדיה על Cellular memory
    בין שאר ההפניות:
    http://www.med.unc.edu/wellness/main/links/cellular%20memory.htm

  5. efratw הגיב:

    יולי- מי חולק ריאות? יש משהו שאת רוצה לספר לי? ניסיתי את הקישור שלך אבל הוא הוביל להרבה דברים באנגלית אז ויתרתי…

  6. TOVA SOMERS הגיב:

    YULA, THE CLASS ROOM HELD 15 GIRL UNTIL THIRD GRADE THEN WE UPGRADED TO 24 GIRLS, AND i DON'T REMEMBER BEING ALLOWED TO WEAR PANTS
    BTW-i WILL TRY AND GET STICKER FOR THE KEY BOARD SO i CAN WRITE TO YOU IN HEBREW-BECAUSE i UNDERSTAND IT IS NOT AS MUCH FUN IN ENGLISH (MISCHAKEI LASHON) 😯

  7. efratw הגיב:

    טובה- יהיה נחמד גם בעברית, אבל אל תחכי עד שתהיה לך מקלדת עברית כדי לכתוב כאן. מצידי את יכולה גם לכתוב לפעמים בג'יבריש, אם בא לך. אני אוהבת לדעת שביקרת כאן…

  8. יוליה הגיב:

    טובה – דבר ראשון, ברוכה הבאה. תתכבדי מהתה. יש לאפרת את כל הסוגים. ואני אשמח לשמוע אותך בכל שפה (רצוי לא סינית כי אני לא אבין)
    כשהיינו 24 זה כבר לא זכרון מדומה, זה באמת הייתי….
    חוצמזה אם תסתכלי על התמונות מחזור של כתה א' נדמה לי שגם אפרת וגם תרצה עם מכנסיים. אבל על זה אני לא מוכנה לקחת אחריות.
    אגב, התמונות בכלל אצלך או אצל ההורים שלך?
    אפרת- אם כבר מדובר על זכרונות, זה היה סוג בדיחה שאמרת/תי/נו אצל פינקל כששאלו אותנו למה אנחנו באות ביחד או למה לא.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s