במקום תה

הרפתקאות אפרת והסבון

קניתי סבון בחנות. ראיתי שכתוב עליו משהו בנוגע ליוגורט ותותים אבל המוח שלי תרגם את זה מיידית ל"בריח של פירות כלשהם". פירות כלשהם זה הריח האהוב עלי.

כשהסבון התעקש להיות לבן באופו מחשיד עם שבבים אדומים (באופן קצת יותר מחשיד) לקחתי את העטיפה שלו לבירור מעמיק וחקירה יסודית במשרדי (כלומר- בחדר שאינו חדר המקלחת, כי אין שם מקום לקריאה מעמיקה אלא אם כן ממש חסר לכם חומרי קריאה לשירותים). העטיפה הבטיחה שהפורמולה (פורמולה! אני משתמשת רק בסבונים שיש להם פורמולה. אם יש להם נוסחה או מתכון או סתם כמה מרכיבים מעורבבים זה לא לרמה שלי אלא לפשוטי העם דוברי העברית) ובכן, הפורמולה שלו מכילה יוגורט ופירות ממקורות טבעיים. מעניין אם מפתחי הסבון וממציאיו מכירים יוגורט ופירות העשויים ממקורות שאינם טבעיים. אולי כאלו שהורכבו מכימיקלים אצל אלכימאי הבית או אולי אפילו יוגורט ופירות שעשויים ממרכיבים ממקורות על טבעיים! עד למועד סגירת הפוסט לא התקבלה הכחשה מצד הוגי הסבון לקיומם של מקורות על טבעיים! שתיקה כהודאה! הכינו את ציידי המכשפות! (יתכן, עם זאת, שהעובדה שלא קיבלתי כל תגובה קשורה לכך שלא באמת פניתי אליהם. אבל אולי לא. פיות!)

תגידו, סבון יוגורט ופירות שמשאירים אותו במגבת מעל כיור במשך הלילה, הופך לסבון לבנה (ב' דגושה) עם פירות? ואם כן, אי אפשר לעשות אותו עם זעתר ושמן זית מראש ולחסוך את הפירות?

העובדה שהסבון שלי מכיל אוכל חלחלה אט אט לתודעתי. אוכל (במיוחד חלבי) זה לא הדבר ששומרים במקרר? אני צריכה להשיג מקררון למקלחת, בשביל לאחסן את הסבון? ואם אני מנסה לשטוף מעלי שאריות של ארוחת ערב שהכילה, נניח, יוגורט ופירות, האם להשתמש בסבון כזה נחשב ניקיון? האם אני לא מחליפה יוגורט ופירות שקוראים להם "ארוחת ערב" ביוגורט ופירות שקוראים להם "סבון"? ומה מנקה בכלל ביוגורט ופירות? מזל שאני צמחונית כי לשטוף עקבות של בשר בסבון חלבי עלול להכניס בחורה פחות צמחונית ממני לקושיות הלכתיות כבדות. דווקא בשעת מבחן זו הרבנים המעצבנים, שמתעקשים לכתוב על כל מוצרי הניקיון בחנות שאני קונה בה שהם כשרים פרווה למרות רעילותם, בחרו להתעלם. אולי אני אשאל את בעלי החנות אם זה כשר, סתם בשביל הספורט.

מוצרי הניקוי כובשים טריטוריות שהוגדרו עד עכשיו אוכל. כשזה היה רק פירות יכולת לתרגם את זה ל"בריח של" והגבול הקדוש, הסטטוס קוו של שנות החמישים (מה, רק לדתיים מגיע סטטוס קוו משנות החמישים?), היה נשמר. כשסבונים התחילו להתהדר ברכיבי שמן זית יכולת לומר לעצמך: אני ראיתי את זה מגיע. השמן זית הסתובב יותר מדי זמן עם דברים אחרים שקוראים להם שמן, שלא התאימו לו בכלל חברתית כמו השמן סויה וקנולה. גם כשהוא התחיל להסתובב עם שמן תינוקות או שמן גוף אמרת שהם נראים מתאימים ואין להפלות על רקע מוצא וצבע ולכולם קוראים "שמן" (אפילו שהשמן זית הקפיד תמיד להיות ממותג בצבעי אדמה יוקרתיים בעוד האחרים מהקוסמטיקה העדיפו ורוד ונצנצים). בסוף הם השפיעו עליו לרעה ואין לך את מי להאשים מלבד את עצמך. על החומץ ויתרת כבר מזמן. תמיד היה לו ריח של חומר ניקוי והנה, הוא מצא את מקומו הטבעי.

אבל למה היוגורט, למה? לדמיין שהסבון רק "בריח" יוגורט זה בלתי אפשרי, כי ריח יוגורט הוא לא משהו (במיוחד אם לא שומרים אותו במקרר). לא אמרו להם שלא משחקים עם אוכל? הם לא חושבים על ההשלכות. הם מעמידים אותי בסכנה שכשאני אוכל יוגורט יעלה לי בראש דימוי של סבון. מה יהיה לי לאכול אז? לחם? (יש סבונים מנבט חיטה לא?) ביצים? ירקות? (מלפפונים על העיניים לא נחשב, זו אמונה תפלה, עוזר כמו לזרות מלח מאחרי הגב) מלח? (מלחי אמבט) איכס. נראה לי שאמנע קצת מכל העניין הזה של אוכל ואחזור אליו כשתיגמר האופנה שהופכת אותו לסבון.