במקום תה

שיר ראשון מהדיסק שבדרך

התירוץ הרשמי הוא שנגמרו לי המילים על אתמול ושלשום אז היום יש פוסט דל מילים. היום יש שיר של אורי, בעלי. זה השיר הראשון שאפשר, בדחילו ורחימו, לומר עליו שהוא גמור (למרות שהאמת היא ששירים אף פעם לא נגמרים. הם גדלים, כמו מי שעשה אותם). זה שיר ראשון מדיסק שכמעט הוקלט במלואו. אורי כותב מילים, מלחין, שר ועושה חלק גדול מהעיבודים בעצמו.

והנה גם המילים שלו:

בגוונים של היום יום \ אורי וייל

לפעמים מספיק ערב אחד איתך בשביל לשכוח
את העייפות שמכה אותי פתאום בקץ כל הימים
כשרודפים ולא מרפים לי כל החלומות
שנדחפו להם לאט מתחת לחיים

ושעמום מכה, אני רוצה יותר מכל רגע
וכועס על עצמי איך נתתי שנים לעבור
האם מותר למצוא גם אושר
בגוונים של היום יום?

לפעמים אני מתחפר בך כמו רוצה לברוח
מנסיוני ללחום בכל פגע ומשחית
חלומות כבר התבדו
כמעט כבר ורגליי כשלו
אני צולע על חצי תאוותי

ושעמום מכה, אני רוצה יותר מכל רגע
וכועס על עצמי איך נתתי שנים לעבור
כאבים גדולים יש בעולם
וחלומות שטופים באור
האם מותר למצוא גם אושר
בגוונים של היום יום?
האם מותר למצוא כך אושר
בגוונים של היום יום?

ואת מזכירה לי שזה דווקא
מה שאהבת לי בעיניים
כי גם הלב שלך מתגעגע ולא מסתפק
ושבמקום ליפול אל המסגרת
אפשר לפרש את החלום אחרת
שומר גבוה מעל הגשר
הצר של המציאות

כי השעמום הזה גוזל לנו טוב מכל רגע
ואם אין כעס יש מקום גדול עוד לחלומות
שבצלם נצעד ביושר בגוונים של היום יום
שבצלם נצעד ביושר בדרכים של היום היום